יום שבת, שתיים עשרה בצהריים, התנענו את הטרקטורון ויצאנו לשטח, בין דיונות לחולות, עליות וירידות אני פורשת את ידיי לצדדים נהנית ממשב הרוח הקרירה ומודה בתוך ליבי על שבירת השגרה...

לרגע "התבוננתי" על המילים "שבירת שיגרה" – משהו בהם לא נשמע לי נכון..

שאלתי את עצמי מה היא השגרה שלי? ולמה אני מרגישה צורך או שמחה על "שבירתה"...

הבנתי שהפרשנות  שלי למילה שגרה היא שעמום, העדר חופש, מעמסה והכרח

החלטתי לבדוק עם עצמי משהו: שניתי  את הקשר המילה משעמום והיעדר חופש לחיים (החיים בכללותם)

שגרה= חיים.

ושאלתי את עצמי איך אני מרגישה בחיי, ביומיום .. ?
גילתי שאני מסופקת מעבודתי, יודעת תמיד לבחור מחדש, חופשייה להביע אהבה, שמחה, עצב והתלבטויות

הבנתי שבחיי קיימת היצירה .

מה שנוכחתי לראות הוא שאין באמת דבר כזה שגרה/ שבירת שגרה, אלא חיים בכללותם.

 המוח שלנו הוא זה שיוצר את המושגים, המקטעים בזמן, זוכר את העבר ומצפה לעתיד,שופט דברים כטובים ורעים.

שמתי לב שאלו הם בסך הכל מושגים שעליהם יש לי פרשנות מסוימת והיא יוצרת בי רגש מסוים.
 

לכל אדם ישנם אין ספור פרשנויות והקשרים שגורמים ליצירת רגש טוב/ רע, לרובם איננו מודעים בכלל .

ברגעים בהם איננו מרגישים את החופש, השקט, השלווה, הנינוחות והשמחה, נוכל לדעת שאלו רגעים בהם מחשבתינו התגנבה והתחילה לפרשם.
 

מאחלת לכם שבוע של שחרור.

שלכם רעות כהן- הבית שבפנים

מאמנת אישית בדרגת מאסטר ומנחת סדנאות

לסדנה הקרובה : יש בי אהבה והיא תנצח