בעניים עצומות
בעניים עצומות, ברגליים יחפות
בתוך מערבולת של צלילים ושקט
כולם רוקדים גם אם אינם רקדנים .
אחרי חצי שעה של תנועה ונשימות משתתפי הסדנה הסירו את כסויי העיניים והתיישבו במקומותיהם .
עשינו סבב שיתוף
חלקם אמרו שהיה מרגיע וחוויתי,
כמה אחרים סיפרו כי אף פעם לא חוו שקט פנימי שכזה ,
ורק רונית(שם בדוי) סיפרה כי חיכתה לרגע שזה יגמר
בכעס אמרה "את קשרת אותי,סגרת לי את העיניים ואילצת אותי לרקוד"
לרגע יכולתי לקחת זאת אישית,אבל בחרתי שלא ..
ידעתי שאין קשר בין האשמות האלו אליי,
הבטתי בעיניה ושאלתי "את מפחדת להיות כבולה ? "
רונית השתתקה והתחילה לבכות ,
זה הספיק ..
כל אדם חווה את החיים מתוך מצבו האישי,
דרך מסנני המחשבה, ההקשרים,הדפוסים,והפחדים
ככל שאנו יותר נקיים נוכל לחוות את הרגע הזה בדיוק כפי שהוא .